פסק-דין בתיק ת"צ 44760-05-12

לפניי בקשת המבקשים להסתלקות מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית, לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " בקשת האישור" ו" החוק" בהתאמה).

בבקשת האישור נטען כי בחשבונות המים שנשלחו אליהם חויבו המבקשים באגרת מים שכללה מרכיב של מע"מ. המבקשים עתרו להשבתם של כספי מע"מ שנגבו מחברי הקבוצה. לטענת המבקשים, המשיבות גובות מחברי הקבוצה את רכיב המע"מ, תוך הפלייתם לעומת צרכני מים מרשויות מקומיות ובניגוד להוראת תקנה 3 בתקנות המים (תעריפים למים ברשויות המקומיות), התשנ"ד-1994 (להלן: " התקנות"). בתגובות המשיבות נטען, בין היתר, כי אין יריבות בין הצדדים שכן טענות המבקשים הן עניין למחוקק לענות בו, כי גביית המע"מ נעשית על פי חוק, וכי טענות המבקשים נסמכות על תשתית משפטית שגויה, שכן הם מסתמכים על הוראת חוק שאינה בתוקף ואשר כלל אינה חלה על תאגידי מים.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 24.12.12 ולאור הערות בית המשפט, הודיע ב"כ המבקשים כי המבקשים מבקשים להסתלק מבקשת האישור (להלן: " בקשת ההסתלקות"), וכי ב"כ המשיבה 6 אשר לא הגיע לדיון מכיוון שלא קיבל הזמנה לדיון, נתן את הסכמתו להסתלקות ללא צו להוצאות.

ב"כ המשיבות 1 ו- 5-3 עמדו על פסיקת הוצאות לדוגמה ואלו בתמצית טעמיהם:

א. בקשת האישור מסתמכת על סעיף חיקוק שעבר מן העולם, היא חסרת בסיס משפטי ונוסחה בצורה מרושלת. מדובר בניצול לרעה של כלי התובענה הייצוגיות שלא תום לב.

ב. המבקשים הודיעו על ההסתלקות רק במועד הדיון ולא במועד מוקדם יותר, על אף שיחות שהתקיימו בין ב"כ הצדדים ולמרות שהוגשו תגובות המשיבות.

ג. הגשת התגובות חייבה הקצאת משאבים כספיים ניכרים מכספי ציבור. אמנם מדובר בתאגידים פרטיים אך הם בבעלות מלאה של הרשות המקומית ותושביה. כמו כן, בקשת האישור הביאה לבזבוז זמן שיפוטי.

ד. ב"כ המשיבות הפנו לפסיקות של בתי משפט המחוזיים והשלום בהן נפסקו הוצאות במקרים דומים ולפסיקה שקבעה כי יש לשקול פסיקת הוצאות ממשיות גם במקרים בהם אין מדובר בבקשות סרק (בענייננו מדובר בבקשת סרק).

ה. אילו המבקשים היו פונים למשיבות לפני שהגישו את בקשת האישור, המשיבות היו מעמידות אותם על טעותם.

ב"כ המבקשים טענו בדיון כי הודיעו על הכוונה להסתלק מבקשת האישור לפני מועד הדיון. בקשת האישור אינה מנוסחת נכון אולם המציאות היא שקיימת אפליה הדורשת תיקון. מדובר בעניין מהותי. ב"כ המבקשים הפנו לפסיקה של בית המשפט המחוזי שם נפסק כי על אף התוצאה של דחיית בקשת האישור אין לפסוק הוצאות. ייתכן שב"כ המבקשים היה מבקש את תיקון בקשת האישור, אילו היה מדובר בתובעים אחרים.

בתשובה לטענת ב"כ המבקשים לפיה פנה מבעוד מועד ולפני הדיון לב"כ המשיבים, נטען על ידי ב"כ המשיבה 1 כי אכן נעשתה פנייה אך לא דובר בה על הסתלקות.

בתום הדיון הוריתי למבקשים להגיש תצהירים לתמיכה בהסתלקות וקבעתי כי בית משפט יידרש לשאלת ההוצאות בהחלטה בבקשת ההסתלקות.

המבקשים הגישו בקשה נפרדת לאישור הסתלקותם מבקשת האישור ובה ביקשו כי תאושר הסתלקות ללא צו להוצאות. בהחלטתי מיום 28.1.13 הוריתי כי המבקשים יבהירו אם הם עומדים על בקשת ההסתלקות ללא תנאי, לרבות לעניין פסיקת ההוצאות, וכן שככל שתשובתם חיובית, הרי שטיעוני הצדדים בדיון שהתקיים הם בלבד שיעמדו לפניי בקשר להכרעה בעניין פסיקת הוצאות.

המבקשים הבהירו כי הם עומדים על בקשת ההסתלקות ללא תנאי לרבות לעניין פסיקת הוצאות (הודעה מיום 28.1.13).

המבקשים ובא כוחם הצהירו, בתצהירים שהגישו כתמיכה בבקשת ההסתלקות, שלא קיבלו, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה בקשר להסתלקותם מההליכים דנא.

לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בתגובות המשיבות 1 ו-5-3 ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי ביום 24.12.12 ולנוכח הצהרות המבקשים בתצהיריהם אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעותיהם האישיות של המבקשים נמחקות אף הן.

אשר להוצאות - בקשת האישור הוגשה כאמור בהסתמך על הוראת חיקוק שעברה מן העולם קודם להגשת הבקשה ובעילה שלכאורה אינה מקימה יריבות בין המבקשים למשיבות. גם לאחר שהוגשו תגובות המשיבות, לא מצאו לנכון המבקשים להסתלק מבקשת האישור ולמנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר ואת התייצבותם של ב"כ המשיבות לדיון. יש לציין כי התגובה הראשונה הוגשה כחודשיים לפני מועד הדיון. בנסיבות אלו, בהתחשב באמור לעיל לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המבקשים ולפטור אותם מהוצאות. בהתחשב בהסתלקות המבקשים מהבקשה בדיון ולאור האמור לעיל, אני מחייבת את המבקשים 1 ו-5-3, כל אחד כלפי המשיבה הרלבנטית, בהוצאות בסכום כולל של  5,000 ש"ח לטובת כל אחת מהמשיבות 1 ו-5-3, המשיבות שהגישו תגובות והתייצבו לדיון שהתקיים.

הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.